תלמיד פנה אל המורה שלו ושאל:"מורי איני מבין, אני עומד כאן והאופק נמצא שם, אני רוצה להתקרב אליו, הולך צעד אחד והאופק מתרחק צעד אחד, אני הולך שני צעדים והאופק מתרחק ממני שני צעדים, אני הולך שלושה צעדים והאופק מתרחק שלושה צעדים, אז מורי בשביל מה כל המאמץ?"הביט בו המורה ואמר בשלוה:"בני האופק הוא לא המטרה, האופק הוא הכיוון שאליו הולכים. לא המטרה היא שחשובה, כי אם הדרך אליה."הרבה פעמים אנחנו כל כך מרוכזים במטרה שאנחנו לא זוכרים לתת חשיבות לדרך, להנות ממנה, להוקיר אותה ולכבד אותה. בסופו של הדרך, או יותר נכון התמודדות עם אתגרים בדרך, היא מה שהופכת אותנו למה שאנחנו ולא המטרה. |