במהלך מלחמת העולם הראשונה לחם הצבא הבריטי בצבא העות'מאני באזור הים התיכון.
הצבא התורכי נסוג מירושלים בליל ה- 8 בדצמבר 1917, ופינה את הדרך לכיבוש ירושלים על ידי הצבא הבריטי.
למחרת יצא ראש העיר המוסלמי של ירושלים, חוסיין אל-חוסייני, בליווי פמלייתו למסור את כתב הכניעה ואת מפתחות העיר ירושלים לצבא הבריטי. הוא פגש בשכונת רוממה בשני חיילים זוטרים מחיל החלוץ הבריטי, ומסר להם את כתב הכניעה.
האגדה מספרת, שמפקדם של השניים כעס על כך שטקס הכניעה נערך בנוכחות חיילים זוטרים, ודרש לקיימו מחדש בנוכחותו בשל דרגתו הגבוהה יותר.
כך קרה שגם מפקדו רצה טכס כניעה משלו.
לבסוף הגנרל אדמונד אלנבי, מפקד הכוחות הבריטיים במזרח התיכון, שמע על הטקסים שנערכו, וקבע גם הוא, שיש לקיים טקס כניעה נוסף בנוכחותו.
טקס הכניעה האחרון והחמישי, שערך הגנרל אלנבי, התקיים ב- 11 בדצמבר בשער יפו.
בשל קדושתה של ירושלים לשלוש הדתות בחר אלנבי לרדת מסוסו לפני שנכנס לירושלים, ונכנס ברגל דרך שער יפו.
הטקס המרשים והחגיגי הונצח בתמונות שונות, השמורות באוסף התצלומים של הארכיון הציוני.