בספר האורחים של מלון קמיניץ בירושלים, השמור היום בספרייה הלאומית, ניתן לראות זה לצד זה את שבחיהם של אורחים ואורחות כתובים ביידיש, העברית של המאה ה-19, ערבית, אנגלית, צרפתית, גרמנית ועוד שלל שפות.
לצד חתימות לא ברורות ושמות אלמוניים, ניתן לזהות חתימות של אנשים ידועי שם. בין אורחי המלון נמנו דמויות כמו הברון רוטשילד, אחד העם, סוקולוב, לורד סמואל, יוסף קרליבך, מנחם אוסישקין , ד"ר יוסף קלוזנר, הראי"ה קוק, נפתלי הרץ אימבר ואחרים.
ככל הידוע, רק אורח אחד זכה לחוויה מפוקפקת במלון המפורסם – בנימין זאב הרצל.
הרצל הגיע לירושלים לרגל ביקורו של וילהלם השני קיסר גרמניה, אותו תכנן לפגוש בעיר. לאור כל האמור לעיל – כשהועלתה שאלת מקום הלינה, מלון קמיניץ היה הבחירה המועדפת על הרצל. ואכן, חדרים הוזמנו מבעוד מועד – הן עבור הרצל עצמו והן עבור כמה מלווים שהצטרפו אליו.
אבל ביקורו של הקיסר וילהלם היה עבור ירושלים, שעם כל חשיבותה עדיין הייתה עיר קטנה למדי, מאורע בסדר גודל אולימפי. העומס על שירותי התיירות וההיסעים היה עצום, וענייניו של הרצל, שבינתיים גם חלה מעט וחומו עלה במהלך הנסיעה לארץ, הסתבכו.
הרכבת איתה היה אמור להגיע ביום שישי בצהריים לירושלים, אחרה, או שהייתה מלאה, והוא נאלץ לחכות לרכבת מאוחרת יותר שלא הייתה בלוח הנסיעות המקורי, והתווספה רק בשל העומס. הדיווחים בנושא סותרים מעט זה את זה, אבל דבר אחד ברור – הרכבת ועליה הרצל החולה והמצוברח נכנסה לתחנה בירושלים רק בשעות הערב, לאחר כניסת השבת.
המרכבה שהייתה אמורה לחכות לו בתחנה מטעם בית המלון, לא הייתה שם כבר, והרצל התנגד נחרצות לשימוש בכל מרכבה אחרת על מנת שלא לפגוע ביהודי העיר שומרי השבת. בהיעדר ברירה אחרת, החבורה הקטנה יצאה לדרך ברגל, באיטיות מייסרת של מי שלא חש בטוב וגם לא רגיל למזג האוויר הים תיכוני ולדרכים המשובשות.
לא נורא. הם יגיעו למלון, יתפנקו בארוחה טובה, אמבטיה ומיטה חמות, והרצל יוכל להתאושש לקראת פגישתו עם קיסר גרמניה. לפחות זה מה שהם חשבו. אבל כשהגיעו למלון, חיכתה להם, ולמר קמיניץ עצמו – הפתעה לא נעימה.
אחרי כניסת השבת הניחו עובדי המלון שהרצל כבר לא יגיע באותו יום. רשימת ההמתנה של אצילים ואנשי צבא גרמנים שהתלוו לקיסר הייתה ארוכה, אז למה להשאיר חדרים טובים ריקים? וכך, במיטה שיועדה להרצל, ישן עכשיו מישהו אחר.
עד כאן העובדות ברורות ומוסכמות על כולם. מכאן הסיפור פונה לכיוונים שונים, תלוי את מי שאלתם. השעה הייתה מאוחרת, ולהרצל לא היה לאן ללכת, כך שהוא נאלץ להישאר בתחומי המלון. אבל מה זה אומר בדיוק?
הגרסה המשעממת ביותר מספרת שהוא קיבל חדר קטנטן ולא נוח שהוא נאלץ לחלוק עם אחד ממלוויו, אבל אחרים מספרים שנאלץ להסתפק במיטה ישנה שנמשכה מהמחסן והוצבה במסדרון נטול הפרטיות, או שהרצל פשוט ישן על שולחן הביליארד בחדר ההסבה הכללי, בהיעדר מיטות פנויות כלל.
כך או כך, החוויה לא הפכה איש מפמלייתו הקטנה של הרצל לממליץ נלהב על בית המלון ש"בגד" בהם.
למחרת בבוקר הם עזבו את המלון, ואת שארית זמנם בארץ העבירו ב"בית שטרן" שליד ממילא.
האירוע הלא נעים הזה לא השפיע על עסקי משפחת קמיניץ, שהפכה בינתיים למשפחת מלונאים מצליחה ופתחה מלונות בערים נוספות כמו חברון, יפו, יריחו ופתח תקווה.