ב-1857 בנו יהודים חסידי סדיגורא רוז'ין בית כנסת מפואר ביותר בשטח הרובע היהודי בירושלים, ביוזמתו של מי שהיה חסיד ירושלמי ובעל בית דפוס מצליח, הרב ניסן בָּ"ק. בית הכנסת זכה לשם 'תפארת ישראל' על שם הרב ישראל פרידמן מרוז'ין, שאף תרם את הכסף לקניית המגרש במקום, ועל פי הפסוק המקראי: "אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ ה' אֶת בַּת צִיּוֹן, הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל, וְלֹא זָכַר הֲדֹם רַגְלָיו בְּיוֹם אַפּוֹ" (מגילת איכה פרק ב').
היה זה רק שנים ספורות לאחר שקהילת הפרושים הירושלמית הקימה את בית כנסת הענק 'החורבה', והחסידים ביקשו בעצם לבנות לעצמם בית תפילה תואם. בית הכנסת הענק התפרס על לא פחות מ- 11X11 מטרים, והתנשא לגובה רב של שלוש קומות גבוהות. על גגו המפואר בלטה כיפה ענקית, הנראית היטב בצילומים מאותם ימים.
תרומת הכסף לא הספיקה לכיסוי ההוצאות, והרב ב"ק נאלץ לגייס תורמים חדשים, דבר שעיכב את בנייתו של בית הכנסת, וזו הסתיימה רק במהלך 1872.
את המקום ביקר הקיסר האוסטרי, פרנץ יוזף, בשנת 1870 בירושלים, במסגרת ביקור שערך באזור לכבוד פתיחת תעלת סואץ.
עיתון 'החבצלת' משלהי המאה ה-19 מספר על מעורבותו של הקיסר עצמו בהשלמת בניית בית הכנסת: "משם הלך שמח לבית הכנסת הנקרא 'תפארת ישראל' הבנוי לתלפיות בהשתדלות הרב ניסן ב"ק, ובחבלי חסד משך עיניו אל יופי הבניין וחוסנו, ולאות נאמן כי מצא המשתדל חן בעיניו, הושיט לו ידו הרמה, ואלף פראנק נתן על בית הכנסת, להראות כי מפליא חסדיו גם ליהודים" (החבצלת, כסלו 1870).
האגדה מספרת כי היה זה ב"ק ששכנע את הקיסר בעצמו לתרום את הסכום הנדרש, לאחר שהקיסר שאל מדוע הכיפה במבנה לא הושלמה? ענה לו ב"ק והסביר: "אדוננו הקיסר, בית הכנסת הסיר את כובעו לכבודך". וכך הבין הקיסר את הרמז ותרם להשלמת בית הכנסת.